תנך, ספר בראשית, סצנה של אדם וחוה בגן עדן ליד עץ הדעת. במרכז הסצנה אדם מושיט יד אל הפרי האסור וחוה עומדת לידו בתוך גן עדן מלא עצים, פרחים, נהר זורם וחיות שלוות. האווירה בסצנה שקטה ויפה מאוד, אבל גם מתוחה ועדינה, עם תחושה של רגע גורלי שעומד לשנות את הכול. האור רך, הטבע עשיר, והגן נראה מושלם, שלם ומלא חיים. התחושה היא של תמימות מצד אחד ושל פיתוי וסכנה מצד שני. הדמויות מוצגות בצניעות לפי רוח הסיפור. הקומפוזיציה ברורה ומעבירה את הרגע הדרמטי בלב גן עדן.